מאז ימי הביניים, רואה כל דור את תקופתו כ"עידן חדש",ואת עצמו כפורץ דרך מודרנית בעולם החדש והמשתנה... אולם בכל השינויים שחלו במאות האחרונות בתרבות האנושית - בדת,במשפחה,בעבודה ובטכנולוגיה - נראה שאנו הגברים ממשיכים להחזיק בתפקידים המסורתיים,ללא יכולת ורצון להשתנות.
כשהייתי נער,בשנות ה-60,הקודים החברתיים הגלויים והסמויים של "הגבר האמיתי" היו ברורים:
שחק כדורגלכדורסל.
שכב עם כמה שיותר בחורות(או נכון יותר-דפוק אותן...)
היה קשוח-הרבץ למי שמעליב אותךאת חברתך.
אל תחשוף רגשות. זהו סימן לרכרוכיות ונשיות.
נראה שלגברים רבים משמשים קודים אלו כמצפן לא מודע גם היום.
אולם בשנים האחרונות חלה תזוזה עמוקה,והלוחות הטקטונים שתמכו בתרבות המסורתית זזים !. סדרי עולם משתנים,ומה שהיה ברור ומובן מאליו בעבר - אינו כזה היום.המבנים הישנים שהחזיקו מבחוץ את המשפחה,הדת והתרבות מתפוררים, ומבנים חדשים עדיין אין. שינויים אלו מזעזעים גם את התפקידים המסורתיים של הנשים והגברים,ונראה שהשאלה החברתית שמבעבעת כשמרים בבצק החברתי היא: מה המשמעות של להיות גבר היום -
גבר שישאל עצמו שאלה זו, וימתין מספיק זמן לתשובה מהבטן (ולא מהראש) ירגיש מבולבל,ונבוך. גברים רבים מרגישים כבקרב לילי נגד אויב בלתי-נראה,וקולות עוינים מהחשכה קוראים קריאות תגר: "גברים יותר מדי אלימים, יותר מדי רכים, מדי צמאי-מין, מדי תאבי כוח ושליטה,מדי רציונלים, מדי אבודים להוביל-מדי מתים להרגיש... ". אז מי עלינו להיות - יותר ברור לנו מי עלינו לא להיות.
שאלה זאת מקבלת משנה תוקף אצלנו בישראל. אנו במלחמה מתמדת, ובאופן טבעי מאמצים גברים רבים את הלך הנפש של הלוחם . רואים זאת בהופעות פומביות של מפקד צבאי : צורת וסגנון הדיבור,חיתוך המילים הלקוני ונטול הרגש, שפה מתומצתת ושפת -גוף נוקשה . האתגר העומד בפני הגבר הישראלי הוא כפול איפה:לשמור על איכויות הלוחם "הגבוהות" ,ובו-זמנית לפתח בהוויה הגברית איכויות נוספות: הקשבה לעצמי ולאחרים,מודעות למרחב הרגשי ויכולת ביטוי שלו,אמפתיה וכבוד .
גברים רבים בוחרים,מתוך רצון לא לאמץ את הגבריות הקלאסית הישנה,להתחבר לצד "הנשי" שלהם. שער ארוך,ביגוד "שנטי",הרבה חיבוקים,ורכות זורמת... אין ספק שזוהי חלופה הולמת ,אולם לטעמי הגבריות החדשה מבקשת באופן עמוק משהו שונה! משהו ששומר על האיכויות הגבריות - ועושה להן התמרה לכיוון חיובי:
מאגרסיביות - לעוצמה
משליטה - להובלה
מבדידות - לשיתוף
יותר ויותר גברים מחפשים מודל לגבריות חדשה,לאחר שהבינו שהמודל הישן אינו משרת אותם עוד. מפגשי "אבירים ללא שריון" באים ללתת מענה לחיפוש זה,או נכון יותר, מציעים מרחב תומך ורציני לחיפוש משותף.
כמה מהנושאים שעולים,בצורה זו או אחרת,במפגשים:
* על כל גבר להיפרד מהאישה שבתוכו,ולבנות את גבריותו בנפרד ממנה. רק לאחר הפרידה,יוכל לחזור ולפגוש חלק זה בתוכו,והפעם ממקום חדש !
* התבוננות אמיצה בטכסי החניכה הגבריים - מלחמה,עבודה ,מין - והבנה בשינוי הנדרש בכל אחד מהם.
* הצורך המולד שלנו ל"חברותא גברית" תומכת,ללא בקורת.ציניות ומשחקי כוח,ושיתוף בעולמנו הפנימי הגברי.
* אני כבנו של אבי ואביו של בני.
המתודה העיקרית במפגשים היא "מעגל ההקשבה-אמנות הדיבור וההקשבה מהלב",בשילוב עם עבודה בטבע,ופעילויות חווייתיות נוספות. ביחד אנו מסירים בהדרגה את השריון הגברי,שדורות רבים חצץ בין עולמנו הפנימי לזה החיצוני,ונשארים "אבירים" : מובילים, ותומכים !.
המפגשים התחילו בשנת 2003 כחלק מהחיפוש האישי שלי, ובמהלך השנים הצטרפו גברים נוספים. ביחד אנו יושבים ,מעבירים את מקל הדיבור, פותחים את הלב, ויוצרים משהוא חזק , שלא ניתן לתיאור מילולי.
זוהי דרך ארוכה. אנו רק בתחילתה ואני רואה עצמי כזורע זרעים לעתיד.
אני מזמין גברים נוספים להצטרף למסע המשותף !
ערן הלוי. מנחה קבוצות גברים וסדנאות מעגלי הקשבה לקבוצות וארגונים.מנהל את מרכז אוריאל באלוני אבא שבעמק יזרעאל.מאמן אישי וזוגי במערכות יחסים. http://www.urielcenter.co.il/home/doc.aspx?mCatID=23727
